האור מתנגד תמיד לחושך, כשם שהמוות מתנגד תמיד לחיים. באותו אופן, האמת עומדת בסתירה מוחלטת לשקר.
ההיגיון הפשוט אך העמוק הזה מחייב כל אדם החושב בכנות להבין:
אם נחשוב על הבורא כעל מקור החיים הנצחיים והאור הנצחי, אזי בהכרח—הבורא אינו יכול לקדם מוות, חושך או שקר.
הפכים כאלה אינם יכולים לדור יחד במהותו של מי שהוא אור, שהוא חיים, ושהוא אמת.
החושך יכול לנבוע רק מהחושך, כשם שהאור נובע רק ממקור האור.
שקר אינו נובע מן האמת, ואמת אינה יכולה לצמוח מן השקר.
מכאן, ההיגיון מחייב אותנו לקבוע שפעולה של הרג—ובפרט הרג מכוון של חיי אדם חפים מפשע—אינה יכולה לנבוע ממקור החיים.
מעשה כזה יכול לנבוע רק ממקור המוות.
כשם שהאור אינו יכול לייצר חושך, וכשם שהאמת אינה יכולה לייצר שקר—כך גם השמדת חיים אנושיים במכוון אינה יכולה להתקבל על דעתו של בורא החיים,
אלא במקרה אחד ויחיד, חמור וקיצוני: כאשר מדובר בהגנה על החיים שלך או של בני משפחתך מפני איום מיידי ובלתי נמנע.
במקרה כזה, הפעולה אינה נובעת משנאה, פחד או תאווה אנוכית, אלא ממאמץ להגן על החיים מפני תוקף שמעשיו כופים תגובת נגד.
זהו התרחיש היחיד שבו מקור החיים עשוי להתיר מוות—לא כמעשה רצוי, אלא כתוצאה טרגית של הגנה על החיים מפני השמדה.
באותו היגיון, אישה הרה אשר חווה אי נוחות, קושי, או הפרעה למטרותיה האישיות בגלל הריונה—אינה נתונה תחת איום מיידי מצד הילד שברחמה.
הילד לא עשה כל בחירה, ולא ביצע שום פעולה עוינת.
ולכן, הריגת הילד הזה לא יכולה לעולם להיות מחוברת או מוצדקת על ידי מהות האמת והחיים.
ובאותו אופן, העובדה שמישהו אינו אוהב את מראהו, שפתו, דתו, מנהגיו או אורח חייו של אדם אחר—אינה יכולה להצדיק פגיעה בו או הריגתו.
שונות כזו אינה מאיימת על חייך.
פגיעה באדם ממניעים כאלה היא שלילה של מהות הבורא, והפרה גמורה של ההיגיון הבסיסי של אור וחיים.
זה חסר כל היגיון להאמין שמקור האור יצווה או יאשר כיבוי אורו של אחר—והשלכתו אל תוך החושך—
או שידו של הבורא תעודד השתקה של אמונה כנה בשם האמת.
מעשה כזה הוא קידום שקר במסווה של שירות לאמת—סתירה בלתי אפשרית, שאינה יכולה לנבוע ממקור האור, החיים או האמת.
הערה:
אנו עדים לאינספור מעשי הרג ועימותים הנעשים בשם האמונה—מעשים שמוצדקים ומוסברים לעיתים קרובות תחת דגלים של חוק, מקצוע, אי-נוחות, צפיפות אוכלוסין, מחסור במשאבים, דת, ואף חוסר דת.
רבות מן האידיאולוגיות הללו טוענות כי מי ששונה מהן—מוצדק שייכחד.
אך אין זה משנה כמה אנשים יתמכו ברעיונות כאלה, או כמה דורות יגנו עליהם—
השקר, כמו החושך, כמו המוות, לעולם אינו יכול להתקבל על ידי הבורא כאמת, כאור, או כמקור החיים.
קבלת שקר כאילו היה אמת היא סתירה מהותית—
וסתירה אינה יכולה להתקיים בטבעו של מי שהוא אמת, אור וחיים.
גם אם אהבתו של אדם לבורא כנה ביותר—
אם הדרך מבוססת על אי-אמת, היא תוביל, באופן הגיוני ובלתי נמנע,
לא לאיחוד עם האלוהות—אלא להרס.
זוהי אמת קשה. אך אין דרך לעקוף אותה.
זו הסיבה שהאזנה לספר "אמת החיים" איננה קלה.
הוא מערער על נוחות שקרית, חושף סתירות, ודורש התבוננות עמוקה.
הוא אינו מחניף—אלא קורא אל ההיגיון הגבוה ביותר: היגיון החיים, האור והאמת.
הספר זמין כעת בשפות רבות.
אנא, בקרו כאן כדי לצפות: